משדר חדשות אפריל 2013

כתבנו סיפורי שרשרת בכיתות ד' ו-ה'

השבוע כתבנו סיפורי שרשרת. כל תלמיד התחיל סיפור ואחר כך, כל חמש דקות, המחברת עברה לתלמיד הבא. לאט לאט יצרנו סיפורים.

בסוף השיעור כל תלמיד קיבל את מחברתו וקיבל על עצמו לערוך את הסיפור.

לדעתי יצאו סיפורים מעניינים ומפתיעים!

קריאה מהנה,

ניקי

סיפור שרשרת: מאיה ועילאי חברים / ערכה: לינור כיתה ד'

 פעם הייתה ילדה שקוראים לה מאיה והיה ילד שקראו לו עילאי. הם היו חברים ותמיד הלכו ביחד לכיתה. הם היו עוברים ליד הבית של חבריהם ועילאי רצה שהם יאספו את החברים בדרך. מאיה לא הסכימה. הם הגיעו לבית הספר  ועילאי כעס על מאיה שלא הסכימה לאסוף את חבריו. התחיל ביניהם ריב רציני.

מאיה סיפרה למשפחתה על מה שקרה לה עם עילאי והמשפחה שלה, שהכירה את עילאי שבא לבקר את מאיה הרבה, חשבו איך להשלים בין השניים. בתוך תוכם, הם היו עצובים על מה שקרה, על הריב הנורא, על הכעס האין סופי. תמיד, מאז שנולדו היו השניים חברים טובים, ופתאום   בא הריב הנורא שמפריד בניהם.

יום אחד רצה עילאי לבקש סליחה אך מאיה לא הכניסה אותו.  מיד ההורים יצאו ודיברו עם עילאי. פתאום עילאי לא רצה לבקש סליחה וברח משם בריצה גדולה.  אחר כך מאיה הלכה להתנצל בפני עילאי ועילאי לא פתח לה את הדלת. מאיה בכתה מאוד וגם עילאי בכה עד שעילאי פתח לה את הדלת ושניהם  סוף סוף השלימו.

סיפור שרשרת: המערה המובילה לאגדות / ערכה: ענבל ט. כיתה ד'

 בארץ האגדות חיה משפחה קטנה של גמדים: אבא, אמא ושני ילדים קטנים שובבים וחמודים, אחד ששמו טום ואחד ששמו דן. ביום אביבי אחד, יצאה המשפחה לפיקניק.

שני האחים הקטנים והשובבים נכנסו לתוך מערה. המערה הובילה אותם לסיפורי האגדות. הם נכנסו לכל אגדה ואגדה. הילדים התחילו לקפץ מאגדה לאגדה. הם מאוד אהבו שמספרים להם סיפורים ובעיקר אהבו שמספרים להם אגדות. אחרי שעברו הרבה אגדות הם הגיעו לאגדה ששמה רשע.

באגדת רשע הם נכנסו לבית שחור ואפל ושם הם פגשו את המכשפה אליזבת. היא הכניסה אותם נגד רצונם לביתה והיא לא נתנה להם לצאת. פתאום הם ראו חלון פתוח ויצאו מהבית האפל של המכשפה.

הילדים הגיעו למערה ורצו לחפש את ההורים שלהם.  בסוף מצאו את אבא ואמא בגן שעשויים. ההורים שאלו אותם הרבה מאוד שאלות, אבל בגלל שהיו כל כך רעבים ועייפים אמרו לאבא ואמא "נענה להם על כל השאלות מחר בבוקר".

כשהגיעו  לבית אכלו מרק חם וטעים עם שקדי מרק וכשגמרו לאכול הלכו להתקלח, ללבוש פיג'מה ולאחר מכן למיטה .אבא ואמא כיסו אותם בשמיכה. אבא שאל את טום "איזה סיפור אגדות אתה רוצה?".  הוא בחר את הסיפור "שלושת החזירים". אחרי שאבא סיפר את הסיפור, אמא שאלה את דן  "איזה סיפור אתה בוחר?". הוא בחר סיפורי התנ"ך. אמא התחילה לספר להם בקול מרגיע  והם נרדמו על הכרית הרכה והשמיכה החמה. אמא נתנה להם נשיקה וכיסתה אותם בחום. הם חלמו חלומות פז מתוקים.

בבוקר כשהתעוררו, סיפרו את מה שעבר עליהם להורים. הם אמרו "יותר לא נלך רחוק בלעדיכם". ההורים מאוד שמחו שסיפרו  להם ואמרו "אנחנו מסכימים  אתכם, כשיוצאים לטייל כולם מטיילים יחד ולא מתרחקים יותר מידי!".

סיפור שרשרת: מלך השכבה / ערכה: שיר שי. כיתה ד'

קוראים לי יולי ואני מלכת הכיתה. הסיפור שלי מתחיל בקניון בשעה שמונה בערב.

חברותי מאי ואור ואני הלכנו לקניון ושם פגשנו את מלך השכבה, ליעם. ניסנו להתעלם ממנו אבל לא הצלחנו, כל הזמן הסתכלנו עליו. מה שלא הפתיע אותי היה שהוא בכלל לא הסתכל עלינו.

לא הצלחנו להפסיק להסתכל עליו. הוא היה כזה מאלף, הוא נראה כמו מלאך שבא אלי, אבל מצד שני, הוא פשוט היה ליעם,  פשוט…

אחרי זמן רב שבהינו בו, הלכנו לקנות בגדים. קניתי בגדים רבים ואחרי ששילמתי על הבגדים ישר מיד הלכנו לאכול. היינו מאד רעבות ואכלנו ב"גרג", המסעדה האלגנטית. היה מאוד טעים ולאחר מכן הזמנתי את חברותי למסיבת פיג'מות במלון יוקרתי. בסוף המסיבה, הבנתי שצריך לעשות את זה כל ימי שישי ושבת. היה שם מאוד כיף, המסיבה הייתה פיצוץ.

אחרי המסיבה כולם הלכו הביתה ורק אני נשארתי במלון. פתאום ראיתי את ליעם הולך לחדר שמולי. ניגשתי אליו ושאלתי אותו: "מה אתה עושה כאן?" הוא ענה לי: "זה חדרי".

ליעם הזמין אותי לחדרו וישנתי איתו בחדר. למחרת קמנו לבית ספר והלכנו ביחד. כשנכנסנו לכיתה כל הבנים והבנות הסתכלו עלינו. הבנים קינאו בליעם והבנות בי. כולם ראו שאנחנו חברים וסיפורי נגמר בזה שליעם ואני חברים וכולם מקנאים בנו!!!

סיפור שרשרת: הסיפור של צ'ין צ'ין / ערך: עדן אר. כיתה ד'

היה היה פעם איש שגר בסין ושמו צ'ין צ'ין. צ'ין צ'ין עבד בבית תה, הוא היה איש עני וזקן מאוד. כל יום צ'ין צ'ין היה הולך ברגל לבית התה. הוא עבד שעות רבות בשכר נמוך מאוד כדי לקנות מזון. צ'ין צי'ן היה איש נבון וחכם ואהב לעזור לאנשים בצרה.

בוקר אחד, הלך צ'ין צ'ין לעבודתו וראה אישה זקנה שמנסה לחצות את הכביש ואינה מצליחה. רגע לפני שרכב דרס אותה, צ'ין צ'ין עזר לה להגיע לקצה השני של המדרכה. כשחזר צ'ין צ'ין מעבודתו, ראה ילד חולה ועני אפילו יותר ממנו. הוא נתן לילד לחם ומים שקנה לפני כן בשוק. כך צ'ין צ'ין נשאר בלי אוכל ובלי מים.

חלפו השנים וצ'ין צ'ין היה חולה. לפתע באה האישה הזקנה שהוא הציל ורצתה לומר לו תודה. היא ראתה שהוא כבר גוסס ולקחה אותו לביתה, ריפאה אותו והזמינה אותו להישאר בביתה. צ'ין צ'ין ענה לה בחיבה שהוא אינו רוצה להכביד עליה אך האישה הזקנה התעקשה שהוא יישאר בביתה.

צ'ין צי'ן הבריא וזכה לחיי אושר ובריאות כפי שמגיע לאיש נדיב.

סיפור שרשרת: המשפחה שנשארה ביער לעד / ערכה: נאיה כיתה ה'

לפני שנים רבות חיה משפחה מאושרת מאוד בעמק יזרעאל. במשפחה היו אח, אחות, אמא ואבא.

יום אחד המשפחה הלכה לטייל באחת היערות שבסביבה. האחות והאח הלכו לקצה אחד של היער וההורים לקצה השני. האח התחיל לבכות ואותו דבר גם האמא, האחות והאבא רק דאגו וניסו לשרוד. עברו כמה ימים והאח לא הצליח לשרוד. האחות הייתה עצובה. האמא הייתה חולה מאוד וגם היא לא הצליחה לשרוד.

האבא והאחות התחילו לחפש אחד את השני ולא מצאו. פתאום שניהם שמעו את קולה של האמא ואת קולו של האח ושניהם אמרו ביחד: "אנחנו לא הצלחנו לשרוד אבל אתם יכולים.".

האבא נבהל וביחד איתו גם האחות. הם המשיכו לחפש לפי קולותיהם של האמא והאח ופתאום הם ראו אותם מול עיניהם, עפים ביחד לכיוון אחד. האחות והאב הלכו אחרי הקולות והדמויות שהיו בדמיונם עד שהגיעו לקרחת יער ושם מצאו אחד את השני.

האחות והאבא היו מאוד רעבים ולאחר זמן מה מצאו קצת אוכל. הם לא רצו לעזוב את היער כי ידעו ששם מתו האח והאמא, ולכן מאז ועד היום, חיים ביער אבא ובת.

סיפור שרשרת: פתיחת המוזיאון המוזרה ביותר / ערכה: דניאל ב. כיתה ד'

דקה אחת לפני שהמוזיאון נפתח, המוצגים התעוררו לתחייה והתחילו לרקוד פופ טראנס ועוד…

השומר נדהם והתחיל בניגוד לרצונו ומסיבה לא מובנת לרקוד גם כן, כאילו זה היה מדבק.

לאחר דקות ארוכות של ריקוד, השומר החליט לברוח הביתה מהפחד שהמוצגים יאכלו אותו.

באותו רגע המוצגים הפכו לאנושיים, היה זה רגע היסטורי מעורר פחד!

שני ילדים שובבים ושמם סקאי וליל, נכנסו למוזיאון והתפעלו לראות מוצגים אנושיים רוקדים.

מוצג אחד הזמין את ליל לרקוד וליל הסכים. מוצג אחר הזמין את סקאי לרקוד אבל סקאי סירב.

לאחר כמה דקות ליל התעייף מלרקוד ואמר למוצג שהם צריכים ללכת הביתה, אך המוצג לא שיחרר אותו. ליל אמר לסקאי "עזור לי להשתחרר!" אך היה זה מאוחר מדי כי מוצג אחר כבר תפס את סקאי.

ליל לא ויתר, הוא בעט במוצג והצליח להתחמק. ליל רץ לכיוון הדלת ואמר לסקאי: "תבעט במוצג ורוץ אליי". כמובן שסקאי עשה מה שליל אמר לו  ושניהם רצו לכיוון הדלת. יותר השניים לא רצו להיכנס למוזיאון ולא רצו לעבור על ידו.

סיפור שרשרת: תקוע בקניון / עורך: אדר כיתה ד'

אני נמצא בקניון הזהב בראשון לציון דקה לפני הסגירה, אני חושב שאין לי סיכוי להגיע לדלת.  אני חושב מה לעשות ואני לא מצליח לחשוב על תוכנית. אני כל הזמן חושב איך אצא מכאן ומה שעובר לי בראש זה שנעלו אותי פה בלי אוכל ובלי שתיה. מה אני אעשה? אני נמצא בקניון. במקרה יש פה חנות של אוכל  פתוחה 12 שעות, אולי אמצא בה משהו לאכול.

כך עברו שבועיים ושלושה פועלי בניין עמדו לפרק את הקניון!  חשבתי בליבי שבעוד שנייה אמות, אבל ידעתי שאני חייב לממש כמה דברים שרציתי לעשות כל חיי. איך אני אעשה אותם? מהם הדברים האלו? איך אצא מפה בלי למות?  אני יודע! חשבתי, אני אצעק הכי חזק שאני יכול וכך שלושת פועלי הבניין ישמעו אותי!   אוי, נו! באמת זה לא הצליח, אני חייב לחשוב על משהו אחר.  פתאום חשבתי שאני תמיד לוקח איתי את הטלפון שלי לכל מקום, אני אתקשר לאמא שלי.  אוי, נו… באמת אין פה קליטה…                     חשבתי שוב, חיי יגמרו  כל רגע. היי! אני יכול לפחות לקנות את מה שתמיד רציתי, את אותם הדברים שאמא לא הסכימה לי לקנות.

כעבור כמה דקות…     אוי לא! כל הדבר הזה היה רק חלום , אני כל כך עצוב…

מה זה תקשוב? זה בכלל חשוב? / עידו ש. כיתה ה'

תקשוב הוא שילוב בין תקשורת למחשוב

ומה בכלל הכוונה?

תקשורת בבית הספר היא:

שליחת אי – מיילים להורים,

פייסבוק כדי להתעדכן בדברים החדשים.

תקשורת זה גם בלוג ואתר,

אנחנו בית ספר מאוד מתוקשר.

ומחשוב הוא:

חדר עם 35 מחשבים.

מקרן בכל כיתה,

תכנות ומנויים, ב"בריינפופ", "אופק" ו"גלים".

אז יש לנו בית ספר מאוד מתוקשב,

וזכינו בפרס,

לא מזמן, ממש עכשיו.

אנחנו מקווים לזכות בעוד פרסים,

התלמידים וצוות המורים.

לדעתי תקשוב

הוא מאוד חשוב,

בעיקר המקרן בכל כיתה.

המקרן הופך הכל ליותר ברור,

וכמעט לא צריך לקרוא למורה.