ארכיון חודשי: פברואר 2010

השמים אפורים וקודרים, הספסלים לחים וקרים. ריח הגשם באוויר, והשומר מחוויר . שיעור הספורט ברקע, ובאדמה יש שקע. עכשיו מאוד קר, עצובים אנחנו שהקיץ עבר. פתאום מתחיל לרדת מבול, וכולנו פותחים את המטריה בבלבול. נכנסים אנחנו לתוך החדר, ועכשיו הכל … להמשיך לקרוא ←

אני בעד שסופרים ימשיכו לבקר בבית ספרנו וימשיכו להסביר לנו על עבודתם. אני אוהבת לשמוע מה הם חושבים ומה הם הרגישו כשכתבו או צירו את הספר.זו חוויה ייחודית שאין בכל ביתי הספר בארץ. לדעתי זה אחד הדברים שהופכים את בית … להמשיך לקרוא ←

הרוח נושבת, המכוניות נוסעות, ואנו, קבוצת המצוינות בכתיבה כותבים כאן מה אנחנו מרגישים. חצר בית הספר מוארת באור השמש, אזור הגגות מוצל. דגל ישראל מונף ליד כניסת בית הספר. אני רואה שכל שאר ילדי הנבחרת כותבים וכותבים, לפעמים נעצרים אך … להמשיך לקרוא ←

בוקר, בוקר חורפי במיוחד בבית ספר "אופקים" הגשם יורד , רוחות נושבות בחוזקה. ילדים יורדים מהאוטובוסים, נאבקים במטריה בדרך לכיתה.     הילדים בכיתות, הגשם דופק בחלונות אין לצאת החוצה,  כדי לא להירטב בשלוליות. בהפסקות המבואה מלאה ילדים רצים, לצאת … להמשיך לקרוא ←

בוקר חורפי בחצר בית הספר עם הרוח הקלה שאותנו מלטפת, קרירה הרוח עד מאוד וצמרמורת בגופנו עוברת עוד ועוד. ציפורים מציצות בהמוניהן בית להן מחפשות, ואת רשרוש העלים אנו שומעים הוא זורם בגופנו כמו מנגינה. ריח מלבלב של פרחים מרעננים … להמשיך לקרוא ←

בבית ספרנו יש שיעור מיוחד שאין כזה בבית ספר אחר, הוא מתקיים בימי שלישי בשעה שלישית ורביעית, השיעורים שקוראים להם "אתגרים" הם בנמשכים שעה וחצי. באתגרים יש 12 חוגים והם: "תעשיידע", "משדרים אופקים", בובנאות, גינון, תיאטרון, סייף, משחקי כדור, אתלטיקה, … להמשיך לקרוא ←

בחרתי להפיק את הסיפור האטיולוגי שלי על הדוכיפת מפני שהיא הציפור הלאומית של ישראל. אני אוהב את צבעיה של הדוכיפת, צבעיה הם ציצית כתומה וגוף שחור ואפור. בחרתי לקרוא לסיפור שלי "למה לדוכיפת יש ציצית?". בסיפור סיפרתי שלדוכיפת לא הייתה … להמשיך לקרוא ←

  בבית ספרנו יש לכיתות ג-ד מפגשי דו-קיום מידי שנה. פרויקט זה של דו קיום מורכב ממפגש כל שבועיים בימי ראשון. המפגשים הם בין הילדים היהודים של בית ספר "אופקים" והילדים הערבים של ­­כפר-מסר. הילדים הם בגיל שלנו. את מפגשי … להמשיך לקרוא ←

יום חורפי, הגשם מטפטף, את חצר בית ספרי, הגשם שוטף. כשיורדות הטיפות, מן השמיים, אגם הכינרת, מתמלא במים. התלמידים שמחים, וכך כל העיר, השיעורים משתנים, ממזג האוויר. בחצר בית הספר, הרוח נושבות, התלמידים לא יוצאים מתוך הכיתות. יום חורפי, הגשם … להמשיך לקרוא ←

אנו יושבים על ספסלים בכניסה לבית הספר, לובשים מעילים ובגדים מחממים, וחשים את הקור העז בכל חלקי גופנו. הידיים רועדות וקשה מעט לכתוב. בית הספר שומם, הכל נעשה בשקט בשקט, בלי שאף אחד רואה ושומע… ריח טרי של גשם שלא … להמשיך לקרוא ←