ארכיון חודשי: מאי 2011
בוקר אביבי בחצר בית הספר / מאי ב. כיתה ד'
אני שומעת ציפורים מצייצות צליל רגוע אך לא רואה אותן. רוח האביב עוטפת את כולם ונמלים הולכות להן בדרכן. פרפרים ססגוניים בצבע לבן עפים מעל צמחים גדולים וירוקים. שמש חזקה ונאה מראה פנים. דגל ישראל מתנופף מצד לצד. מכוניות ומשאיות … להמשיך לקרוא
אופניים ב"יד שתיים" / גיא ר. כיתה ה'
לפני כשלושה חודשים, התחלתי לאהוב אופני פעלולים, אופניים מסוג BMX. בחודש הראשון והשני, התחלתי לעיין בסרטונים, המוצגים בהם תחרויות של אופני פעלולים ומדריכי פעלולים. בעקבות הצפייה אהבתי לאופני הפעלולים גברה. בחודש השלישי, כבר החלטתי להתחיל לאגור ולחסוך את כספי, עד … להמשיך לקרוא
יום אביבי מרגש / עידו א. כיתה ד'
ביום אביבי, בכניסת בית הספר, הופיע בפתאומיות עכביש אדמוני רחב רגליים שרודף אחר נמלים שמחזיקות אוכל ברגלים. אחרי כמה דקות נראו, מעל השיחים, דבורים. גם פרפר ססגוני רחב כנפיים ישב בתוך פרח מלבלב בצבע לבן. המשכנו ללכת וראינו נמלה קטנה … להמשיך לקרוא
יום אביב רגוע / גאיה א. כיתה ד'
אני מרגישה את הרוח, הרוח עדינה וחלשה. לא רואים את הרוח רק מרגישים אותה, היא מתנענעת מצד לצד. ציפורים מצייצות ועפות עם הרוח, העצים נעים עם הרוח, הכול שקט ורגוע. אני רואה פרפר לבן קטן עם מחושים קטנים עף מצד … להמשיך לקרוא
דודי מוטי ז"ל (סיפור אמיתי) / ענבל מ. כיתה ד'
דודי מוטי היה איש דתי, טוב, נאמן ואהב מאוד לעזור לאנשים. הכנסת אורחים היה דבר מאוד חשוב בעיניו. הוא היה איש פעיל למען המפלגה שהוא אהב. הסיפור מתחיל כאשר הייתי תינוקת בת שנה. זה קרה בחנוכה 28.11.02 . אני, אבי … להמשיך לקרוא
ועכשיו / ליאת כיתה ו'
אילן שלנו, אילן יקר, כשהיית איתנו היה נהדר, ועכשיו, דבר לא נותר. הגנת ושמרת על כולנו, ועכשיו, אתה כבר לא איתנו. היית אדם אוהב ומקסים, ועכשיו, נשארו רק אפר ופירורים. איבדנו אותך, אוצר כה חשוב, ועכשיו, אין … להמשיך לקרוא
שיר זיכרון לדודי / שירה כיתה ו'
אהוד , יום הזיכרון הגיע , ועולות בי המון שאלות . איפה , איך , למה דווקא אתה ? השאלות נשארות פתוחות ללא תשובה . . לא הספקתי להכירך, וזה עצוב לי נורא . אני מנסה לדעת , להתעניין , … להמשיך לקרוא
מה שנשאר / עדי ש. כיתה ו'
זה לא סתם החיילים שכבר אינם, אם רק הייתה הזדמנות למנוע את היריות, אם רק הייתה אפשרות למנוע את הדמעות. כל מה שרציתי זה רק להיפרד, רק שנייה אחת לדעת שזהו, נגמר… שאת החיוך שלך אני לא אראה מחר. … להמשיך לקרוא
הצפירה / מאי ב. כיתה ד'
בכל שנה יש צפירה לזכר החיילים שנהרגו, דקה או שתיים עומדים. בזמן הצפירה יש ילדים שצוחקים. אני אישית לא מבינה מה מצחיק, ההפך, זה מאוד עצוב. אולי בלב עמוק הם עצובים כי בכל זאת צריך לכבד את היום.
שיר ליום הזיכרון (דמיוני) / רז ושירה כיתה ו'
אבא יקר, אבא שלי, אתה היית כל עולמי. יד מחבקת, וזרוע תומכת. אבא חם ואוהב. הלכת למלחמה, הלכת ולא חזרת, השארת אותי לבד, וטמון באדמה נשארת. אבא אהוב, אבא טוב, אתה רחוק אבל קרוב, אין מי שיקשיב … להמשיך לקרוא
Ofakim Blog 