אני נמצא בקניון הזהב בראשון לציון דקה לפני הסגירה, אני חושב שאין לי סיכוי להגיע לדלת. אני חושב מה לעשות ואני לא מצליח לחשוב על תוכנית. אני כל הזמן חושב איך אצא מכאן ומה שעובר לי בראש זה שנעלו אותי פה בלי אוכל ובלי שתיה. מה אני אעשה? אני נמצא בקניון. במקרה יש פה חנות של אוכל פתוחה 12 שעות, אולי אמצא בה משהו לאכול.
כך עברו שבועיים ושלושה פועלי בניין עמדו לפרק את הקניון! חשבתי בליבי שבעוד שנייה אמות, אבל ידעתי שאני חייב לממש כמה דברים שרציתי לעשות כל חיי. איך אני אעשה אותם? מהם הדברים האלו? איך אצא מפה בלי למות? אני יודע! חשבתי, אני אצעק הכי חזק שאני יכול וכך שלושת פועלי הבניין ישמעו אותי! אוי, נו! באמת זה לא הצליח, אני חייב לחשוב על משהו אחר. פתאום חשבתי שאני תמיד לוקח איתי את הטלפון שלי לכל מקום, אני אתקשר לאמא שלי. אוי, נו… באמת אין פה קליטה… חשבתי שוב, חיי יגמרו כל רגע. היי! אני יכול לפחות לקנות את מה שתמיד רציתי, את אותם הדברים שאמא לא הסכימה לי לקנות.
כעבור כמה דקות… אוי לא! כל הדבר הזה היה רק חלום , אני כל כך עצוב…
Ofakim Blog 