פעם הייתה ילדה שקוראים לה מאיה והיה ילד שקראו לו עילאי. הם היו חברים ותמיד הלכו ביחד לכיתה. הם היו עוברים ליד הבית של חבריהם ועילאי רצה שהם יאספו את החברים בדרך. מאיה לא הסכימה. הם הגיעו לבית הספר ועילאי כעס על מאיה שלא הסכימה לאסוף את חבריו. התחיל ביניהם ריב רציני.
מאיה סיפרה למשפחתה על מה שקרה לה עם עילאי והמשפחה שלה, שהכירה את עילאי שבא לבקר את מאיה הרבה, חשבו איך להשלים בין השניים. בתוך תוכם, הם היו עצובים על מה שקרה, על הריב הנורא, על הכעס האין סופי. תמיד, מאז שנולדו היו השניים חברים טובים, ופתאום בא הריב הנורא שמפריד בניהם.
יום אחד רצה עילאי לבקש סליחה אך מאיה לא הכניסה אותו. מיד ההורים יצאו ודיברו עם עילאי. פתאום עילאי לא רצה לבקש סליחה וברח משם בריצה גדולה. אחר כך מאיה הלכה להתנצל בפני עילאי ועילאי לא פתח לה את הדלת. מאיה בכתה מאוד וגם עילאי בכה עד שעילאי פתח לה את הדלת ושניהם סוף סוף השלימו.
לינור,
כתבת סיפור מאוד יפה.
תמשיכי כך
אוריה
ערכת את הסיפור יפה מאוד , אהבתי את החלק שעילאי ומאיה השלימו.
הסיפור מושקע ויפה אני אוהבת את הסיפור
היי לינור.
סיפור יפה מאוד.
מאיה
לינור היקרה,
סיפורך הערוך מאוד יפה ומרשים.
אך אני הייתי מוסיפה משפט סיום כי הסיפור לא נשמע שלם.
בברכה מיקה א