היה היה פעם איש שגר בסין ושמו צ'ין צ'ין. צ'ין צ'ין עבד בבית תה, הוא היה איש עני וזקן מאוד. כל יום צ'ין צ'ין היה הולך ברגל לבית התה. הוא עבד שעות רבות בשכר נמוך מאוד כדי לקנות מזון. צ'ין צי'ן היה איש נבון וחכם ואהב לעזור לאנשים בצרה.
בוקר אחד, הלך צ'ין צ'ין לעבודתו וראה אישה זקנה שמנסה לחצות את הכביש ואינה מצליחה. רגע לפני שרכב דרס אותה, צ'ין צ'ין עזר לה להגיע לקצה השני של המדרכה. כשחזר צ'ין צ'ין מעבודתו, ראה ילד חולה ועני אפילו יותר ממנו. הוא נתן לילד לחם ומים שקנה לפני כן בשוק. כך צ'ין צ'ין נשאר בלי אוכל ובלי מים.
חלפו השנים וצ'ין צ'ין היה חולה. לפתע באה האישה הזקנה שהוא הציל ורצתה לומר לו תודה. היא ראתה שהוא כבר גוסס ולקחה אותו לביתה, ריפאה אותו והזמינה אותו להישאר בביתה. צ'ין צ'ין ענה לה בחיבה שהוא אינו רוצה להכביד עליה אך האישה הזקנה התעקשה שהוא יישאר בביתה.
צ'ין צי'ן הבריא וזכה לחיי אושר ובריאות כפי שמגיע לאיש נדיב.
Ofakim Blog 
שלום עדן,
סיפורך היה מאוד מרגש.
לפי דעתי ניסית להעביר את התחושה שצריך לעזור לאחרים,
ובהחלט הצלחת בזה.
אתה ערכת את סיפורך מאוד טוב.
תמשיך כך
אוריה
לדעתי זה הסיפור הכי טוב פה!!!
סיפור יפה עם מסר חשוב לחיים שלנו