חג פורים שמח ומבדח – סיפור/ שיר שי. כיתה ד'2

"חג פורים, חג פורים, הידד! הגיע חג פורים" צעקה יולי בכל הבית.

"די לצעוק!" אמר אלון ליולי. "למה אלון?" ענתה יולי "תשמח, היום חג פורים. את חג הפורים חוגגים רק פעם בשנה."

"אבל יולי, אהיה חרש עם כל הצעקות שלך!".

"אלון, תן לשמוח, תן לחיות חיים שמחים ".

"אוקי אוקי, אבל בלי צעקות".

"טוב" ענתה יולי.

"…ובלי צרחות" אמר אלון.

"טוב" ענתה יולי.

"ילדים חמודים שלי, הגיע זמן להתחפש".

"אוקיי אימא" ענו הילדים בשמחה.

"יולי, גשי ולבשי את תחפושת הברבי שלך, אלון גש ולבש את תחפושת הבן-טן שלך".

יולי ואלון התחפשו מהר, תוך מספר דקות התחפושות כבר היו עליהם. "עכשיו אנו מוכנים לחג הפורים" ענו אלון ויולי. אמא אמרה "עכשיו בואו וניסע לבית הספר".

"כן ,כן!" צעקה יולי לאמא.

אלון ויולי ירדו מהמכונית וניגשו אל הכיתה. מאוחר יותר התחילו הפעילויות בבית הספר

והילדים אספו ממתקים . לאחר שעות הפעילות בבית הספר, חזרו אלון ויולי הביתה וסיפרו לאימא את כל מעללי היום. מאז ועד היום, כל בוקר של חג פורים שניהם שמחים צוהלים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שיר שי., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s