אני סופרת / מאיה ש. כיתה ד'2

כתבתי סיפור אטיולוגי על הציפור: שחף האגמים.

נושא הסיפור הוא: למה קוראים לשחף האגמים כך?

כתבתי ששחף האגמים גר בהר לזמן מה, אבל הוא החליט שלא טוב לו שם. הוא עף לחפש בית אחר. לבסוף הוא גר באזור יפה עם שיחים, עצי פרי וחיות, אבל האגם הגדול והיפיפה שהיה בו הוא שמייחד אותו. אחרי זמן מה שגר השחף באזור זה, החיות האחרות שחיו שם החליטו לשנות לו את השם ל: "שחף האגמים".

כשאני מביטה בסיפור שלי אני מרגישה גאווה ואושר בגלל שכתבתי אותו בכוחות עצמי, לגמרי לבד. הרגשתי גם שביעות רצון כי לבסוף נוצר לי סיפור יפה ומרתק וזה היה שווה את העבודה הארוכה והקשה.

נהניתי מתהליך הכתיבה כי אני אוהבת לכתוב סיפורים וגם כתבתי כמה סיפורים בביתי. למדתי מתהליך הכתיבה שלכתוב סיפור זה לא כל כך קל כמו שזה נראה, בעיקר סיפור אטיולוגי, כי צריך לכתוב על משהו דמיוני. צריך לחשוב על רעיון טוב ומרתק, ואז לכתוב/להקליד הכל. אחרי שמישהו אחר קורא את הסיפור הוא בדרך כלל מציע הצעות לשיפור או תיקונים.

לבסוף נוצר סיפור יפה וטוב ואתה גאה בעצמך.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאיה ש., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s