אני סופרת / דניאל ב. כיתה ד'2

כתבתי סיפור אטיולוגי על הדוכיפת כי היא הציפור הלאומית של ישראל ורציתי לדעת עליה יותר. כותרת הסיפור שלי היא: "למה לדוכיפת יש ציצית על הראש?".

בסיפור מסופר על דוכיפת שיוצאת כל בוקר לתעופה קצרה. יום אחד באמצע המסלול, היא ראתה שלט גדול ביער "תחרות כובעים תתקיים היום בשעה 15:30" והיא נרשמה. הדוכיפת זכתה בתחרות והחליטה להשאיר את כובעה על הראש עד לסוף היום בו נצחה. למחרת החליטה להשאירו עוד יום ועוד יום, עד שעבר חודש ובסוף היא החליטה להורידו אבל הכובע לא ירד מראשה. מאז ועד היום לדוכיפת יש ציצית על הראש.

כשאני מביטה בסיפור שלי אני מרגישה גאה בעצמי כי זאת הפעם הראשונה שאני מאיירת וכותבת סיפור מהתחלה ועד הסוף בעצמי.

למדתי מתהליך הכתיבה שזה לא קל לכתוב ולאייר סיפור, אך אם מתכננים קודם, זה עוזר בתהליך.

קודם חשבתי על הרעיון לסיפור, כתבתי תחילה את ההתחלה ואז הגיע ההמשך ולבסוף הגיע הסוף הטוב.

נהניתי מתהליך הכתיבה כי תמיד רציתי לכתוב סיפור בעצמי ושמישהו יראה את העבודה הקשה שעשיתי ויראה שכל כך טרחתי כדי להגיע לתוצאה יפה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דניאל, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s