עצב, חרדה – יום הזכרון לחללי צה"ל / נעמה א. כיתה ד'

יום הזכרון לחללי צה"ל הוא יום קשה בשבילי. זה יום שבו נזכרים בחיילים
ובאנשים שנפלו.

ביום זה קשה לי. קשה לי לשמוע, קשה לי לדבר, קשה לי לקום על רגליי, קשה לי לברר עם עצמי את תחושותיי.

ביום הזכרון אני לא יכולה להכניס לליבי כל רגש ועניין שלקוחים מחיי היום יום. כל כולי נמצאת בתוך יום הזכרון, ברגשות עזים ועוצמתיים.

כשמשמיעים לי שיר שמח אני שמחה, כשמשמיעים לי שיר רועש אני סוערת וכשמשמיעים לי שיר עצוב אני דומעת ושותקת.

כשיש צפירה אני עומדת, עוצמת עיניים ומנסה להזכר בחיילים, אנשים שנפלו (אפילו שאני לא מכירה אותם אישית…). אם אני לא מצליחה, אני מנסה להיזכר בדברים רעים שעשיתי ולגרש אותם ממני.

יום הזכרון לחללי צה"ל הוא בשבילי יום של עצב, יום של זכרונות. אם מחברים את כל מגוון הרגשות שמציפים, איכשהו, בסוף, תמיד יוצא גם משהו טוב.

תמונה חופשית: http://www.pikiwiki.org.il

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נעמה א., עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s