מה שנשאר / עדי ש. כיתה ו'

זה לא סתם החיילים שכבר אינם,

אם רק הייתה הזדמנות למנוע את היריות,

אם רק הייתה אפשרות למנוע את הדמעות.

 

כל מה שרציתי זה רק להיפרד,

רק שנייה אחת לדעת שזהו, נגמר…

שאת החיוך שלך אני לא אראה מחר.

 

אבל זה לא כך,

לא יכולתי לעשות דבר,

מה שנשאר זה רק הזיכרון,

המתוק… והמר.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עדי ש., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מה שנשאר / עדי ש. כיתה ו'

  1. ירדן דורי הגיב:

    הסיפור שלך מאוד יפה וגם עצוב, אני מאוד
    נהנתי מיליקרוא אותו. דרך אגב, הכותרת
    מאוד מעניינת ומזמינה לקריאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s