לשמוח בגשם? – סיפור / אור ש. כיתה ד'

נעלתי מגפיים ומעיל, רצתי לדלת, הורדתי את הידית הקרירה והדלת החורקת נפתחה. סוף סוף, כשהורי לא בבית יש לי הזדמנות לצאת לגשם השנה. רצתי לדשא קפצתי בשמחה. "סוף סוף! סוף סוף גשם!" רעשים קלילים של גשם הוקשו על הסככה וזה היה מאוד נעים ומאוד הוסיף לי לשמחה. הרגשתי קצת לא נעים שאני קופץ באושר בגשם ושהכלב שלי סובל בתוך המלונה הקטנה והרכה שלו. רעם! ברק! סוף, סוף שמעתי אותם.

והנה שמעתי את אימי אומרת לי: "אור , הכנס מייד הביתה שלא תתקרר!". וכמובן, כמו בכל שנה, כשיורד גשם בחוץ אני מוצא את עצמי מכורבל בשמיכה.

תמונה: http://www.illustrationsource.com/stock

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה אור ש., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s