נתנאל (קלקידן) פוגש את חיים ("בזוקה ובמבליק") בחנות ממתקים:
חיים: "אני ראיתי את דובון הגומי ראשון!"
נתנאל: "אבל אני תפסתי אותו ראשון!"
חיים: "לא היית תופס אותו לולא אני הייתי רואה אותו וצועק."
נתנאל: (חושב מעט) "כן, הייתי רואה אותו."
נתנאל יודע שלא היה רואה את הדובון. בכל זאת אמר שכן, הרי הוא יוותר למישהו על משהו?
חיים: "אני אקרא לאבי, הוא עובד כאן וברור שייתן לי אותו!"
נתנאל: "טוב, אוותר לך עליו אני אקח משהו אחר."
לא אופייני!
חיים: "תודה! אבא שלי עסוק ולא ארצה להטריח אותו."
נתנאל: בכל זאת מתחשק לי… תן לי אותו מיד!!!"
חיים: "הוא כבר אצלי אני הולך." (עוזב כעוס)
