להיות תלמידה בכיתה ו', מלחיץ ביותר. למה? רוצים שנעמוד במטלת, לרוב הן מאוד קשות. לפעמים קשה לעבוד כי יש רעש בכיתה והמורות צועקות ואי אפשר להתרכז גם אם מנסים. אחד המשימות הקשות, היא לכתוב כי מכתיבים מהר והרבה. יש קושי אחד משמעותי ביותר, שהמורות צועקות על הילדים שלא כותבים, לא עוקבים, ולא מקשיבים והכל נופל על הילדים קשובים. הציפיות האלו שהמורים דורשים הם לא ממש רלוונטיות בעייני כי כל אחד ויכולותיו.
מצפים מתלמיד בכיתה ו' להיות יותר בוגר מתלמיד בכיתה א', אבל זה ממש לא הוגן כי בכיתה ו' אנחנו עוד לא התבגרנו סופית. יש לנו עדיין חוסר בניסיון שכולם בצפים שנשתמש בו.
בהפסקות משעמם כי הכל חוזר על עצמו.
אנחנו התלמידים לא באמת יודעים אם המורות מתעצבנות עלינו באופן אישי כי לרוב הן מתעצבנות על כל הכיתה. תחושת אכזבה נשקפת על פניהן.
יש מצבים שבהם ממש אכפת לי מה הם חושבים כי אני נותנת את כל מה שביכולתי כדי שהתעודה תצא טובה ככל האפשר. אני לא רוצה לאכזב את הוריי, למרות שלא ממש אכפת להם ממצב התעודה, וטוב שכך, כי אחר כך הם ינקטו בעונשים כמו חלק מההורים האחרים.
Ofakim Blog 