"רק תשירו שיר לשלום" זה המשפט האחרון שאמרת לפני שנרצחת, לפני שלוש היריות שנורו בגבך .
מאותו היום אנו שרים "לשלום" אבל שום דבר לא קורה, שום דבר לא משתנה.
העלבון חוזר כל שנה ושנה כשאנו נזכרים בך ונשבעים שלא נשכח.
דבר אחד שכחנו, התקווה לשלום נשכחה לאחר מותך.
למה רבין?
למה לא יכולת להישאר?
למה לא יכולת להשאיר לנו את התקווה לשלום?
שלום אוריין !
אני שמחה לקרוא דברים שאת כותבת, תמיד אהבתי את כתיבתך האישית והכנה.
המשיכי כך!
שרה