בל"ג בעומר לפני כשנתיים בלילה הלכנו: אחותי, אמי, אבי ואני למדורה. היו שם עוד כמה משפחות מהמושב שבאו להיות איתנו סביב המדורה. המדורה הייתי מסודרת עם עצים בשביל הדלקת האש.
לכל הילדים וגם לי היה משעמם לשבת מול המדורה ולא לעשות כלום, לכן החלטנו לארגן משחק. למשחק קוראים "דיגליים" וכך משחקים אותו: יש שני עיגולים שהם מרוחקים אחד מהשני ב-500 מטרים בערך. בתוך שני העיגולים יש שלושה דגלים. המטרה היא לנסות לקחת את שלושת הדגלים מבלי שיתפסו אותך.
המשחק התחיל, היה חושך מוחלט וכמעט לא ראינו שום דבר! כמעט כולם רצו אל עבר ההתקפה. אחד מהילדים שהיה שם רץ למכונית והתחבא מאחוריה אבל אף אחד לא שם לב שהוא שם. לאחר כמה דקות קלטנו שיש ילד מאחורי האוטו. לא רצינו להגיד זאת מכיוון שרצינו לתפוס אותו. שני ילדים שהיו מסביב לעיגול שלנו שמרו שאף ילד לא ייקח דגל. הם אמרו לי לבוא לרגע בגלל שאני לא ידעתי שיש שם ילד. הם אמרו:"נדב, תראה יש ילד מאחורי האוטו!". אמרתי:"נחכה שהוא יבוא ונתפוס אותו" ורצתי חזרה להתקפה.
לאחר כמה זמן שני הילדים אמרו לנו לשבת במעגל ואנחנו לא ידענו למה. נעם, הילד שהיה מאחורי המכונית, לא בא. התחלנו לפחד אבל פתאום ראינו אותו רץ לעברנו וראינו אותו יותר טוב. שני הילדים שהיו בהגנה אמרו לכולם כך:"ראינו שמאחורי נעם יש אדם שכולו לבן!". נעם ענה להם:"נכון! אני שמעתי שיש מישהו מאחורי אבל לא הייתי בטוח". סיפרנו את כל הסיפור להורים אבל הם לא האמינו לנו. הפסקנו לשחק מרוב פחד וכולם הלכו הביתה עם הוריהם.
סיפרתי לאחד מהחברים שלי את הסיפור והוא אמר לי שיש אנשים שאומרים שכל כמה שנים מופיע באותו יער בן אדם שאף אחד לא יודע לתאר אותו.
עד היום אף ילד לא יודע אם שני הילדים דמיינו את האיש למרות שהם אומרים שזו אמת… ואולי נעם פשוט שמע רעשים בגלל חיה?
נדב אמרת במושב כל מיני סיפורים על האיש הלבן אבל אתה ראית אותו?
אריאל חיאתו