הסתיו – סיפור דמיוני / נדב כיתה ד'2

יום אחד כשהייתי בן חמש, החלטתי לשתול עץ אלון בחצר. שאלתי את אמי:"מה אני צריך לעשות כדי שעץ האלון יגדל?" היא ענתה לי:"צריך להשקות את העץ פעם ביומיים.

"מה עם המזון?" שאלתי. אמי ידעה את התשובה וענתה לי:"הוא לוקח מזון מהאדמה". השקתי את העץ פעם ביומיים עד שיום אחד באמת ראיתי איך הוא גדל.

עבר עוד חודש בערך ורצתי לשאול את אמי:"למה הוא לא מניב פירות?". היא ענתה על שאלתי:"חכה עוד חודש ויהיו פירות".

הייתי סקרן בנוגע לפירות ושאלתי:"יהיה אפשר לאכול את הפירות?"

 ואמי אמרה לי שלא, "לא אוכלים את פירות האלון" היא הסבירה.

עבר כמה זמן ולעץ האלון היו פירות. קראתי מהר לאמא שלי והיא אמרה לי:"כל הכבוד על איך שאתה מגדל אותו".

עברו חודשיים והגיע הסתיו אבל אני לא שמתי לב.

פתאום ראיתי כמה עלים נופלים על האדמה ועוד עלים, היו הרבה עלים על הקרקע. נבהלתי ואמרתי לאמי:"מה קרה?"

" אל תדאג, הסתיו הגיע" היא ענתה לי.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה נדב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הסתיו – סיפור דמיוני / נדב כיתה ד'2

  1. מרב נוביץ לשם הגיב:

    נדבי האהוב שלנו,

    הסיפור שלך מקסים. ממש הרגשתי את רוח הסתיו הנושבת כאשר קראתי אותו. המשך לכתוב ולתאר את מה שאתה חווה ומרגיש. זו דרך נפלאה להביע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s