אשמת הכלב (סיפור אמיתי) / עדי כיתה ה'1

גלי עדין הייתה בתדהמה ממה שקרה בבוקר, בתדהמה עם כאבים בגב…

 

הכל התחיל כשצלצל השעון המעורר המצפצף באוזן בקול מחריש אוזניים. גלי ניסתה למשוך קצת את הזמן, להישאר במיטה, משתי סיבות: הראשונה, היה קפוא מתחת לשמיכה. השנייה, היה זה לילה חסר שינה.

 

כמה דקות לאחר מכן התחילה גלי להתלבש, לסרק את שערה הארוך והשחור ולצחצח שיניים בחוסר חשק – בוקר רגיל. היא שתתה את השוקו של הבוקר בתקווה שהשוקו יחמם אותה, והוא עשה את העבודה למשך זמן קצר.

 

כשהגיעה השעה לצאת מין הבית ולהגיע להסעה אמרה שלום ובוקר טוב לבני משפחתה הערים ויצאה החוצה לקור של יום לימודים.

 

כשהלכה בשביל לאופניים ראתה כמה שלוליות, את האופניים הייתה צריכה קצת לנגב כי נרטבו מהגשם של הלילה למרות שהיו מתחת לסככת האופניים. לאחר ניקיון ממושך היו אופניה האדומים והגדולים מבריקים עם ריח גשם נודף מהם.

 

כשנסעה כמה מטרים במעלה השביל ובאותו זמן עשתה רשימה של כל הדברים השנואים עליה בבוקר, הגיעה לצומת בעלת ארבע דרכים. גלי הייתה עדין ישנונית אבל ראתה מולה איש עם כלב קטן ולבן אשר נוסע לכיוון ממנו באה. גלי נסעה קצת שמאלה כדי לתת לאיש זה לעבור, אבל כלבו נשאר עומד במקומו. לאחר שעבר האיש לצד השני גלי המשיכה לנסוע לדרכה אבל הכלב של האיש רץ לכיוונה שבמקרה זה היה הכיוון שבו היה האיש, בעל הכלב…

פתאום… נשמע בום! גדול, הגלגל הקדמי של האופניים של גלי התנגש בכלב וכמעט דרס אותו, לכלב לא נגרם שום נזק לפי מה שראתה גלי אבל גלי נפלה מאופניה., שאל אותה האיש אם היא בסדר והיא ענתה לו שכן. בעצבנות הרימה גלי את אופניה והמשיכה לדרכה בזמן שקיללה בלב את הכלב. כשהגיעה לתחנת האוטובוס, היא שמחה מכך והלכה להחנות את אופניה. היא התיישבה על הספסל ומיששה את גבה הכואב מין הנפילה.

 

תמונה חופשית: http://www.images.com

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עדי ש., עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על אשמת הכלב (סיפור אמיתי) / עדי כיתה ה'1

  1. עמית צ'רנחובסקי הגיב:

    אין בזה משהו מעניין.
    ולא נראה לי שזה אשמתו של הכלב כי גלי לא הסתכלה לצדדים לראות אם הכלב מתקרב.

  2. עמית סמנה הגיב:

    מעניין, אם לי היה עושה זאת כלב(על פי שאני אוהב כלבים) הייתי פשוט מעדיף להתהפך על הכלב בשביל שהוא לא יפגע יותר(כי אני פשוט רזה אז הוא לא ירגיש כלום.

  3. ארז הגיב:

    עדי ,הסיפור מסופר בתיאורי מקום ואפילו ריחות כמו ריח הגשם ב.."שעה שניגבה את אופניה.." .יפה מאד הצלחת להעביר את האוירה ותחושת המקום של הסיפור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s