בוקר חורפי בחצר בית הספר / רועי כ.

הרוח נושבת מגיע הקור, השמש מגיעה ומראה את האור. אדמה רטובה תחושה של חורף, תחושת קירור נוקשת בעורף. הדשא רטוב, נעים לי ביד, איזה מזג אוויר מיוחד!

זה בוקר חורפי בחצר בית הספר, אני רוצה להעביר את המסר: מרגיש את הקור ומה לעשות? הקור חודר לעצמות. שמש שקרנית קצת מאכזבת, נושבת הרוח והיא נעלבת. אני לא רוצה שגשם יטפטף, אצטרך לרוץ וזה מעייף.

עננים בשמיים נראים חיוורים, גשם עכשיו, אני חיוור בפנים. קר לי עכשיו ואני קצת עצוב בבית ספרנו החשוב.

יורד הגשם על פניי והגשם אומר: "נגב את דמעותיי".

הנה השמש פתאום מופיעה, וכבר מגיעה השקיעה. זה היה יום חביב ומיוחד בבית ספרנו הנחמד. העולם שורק עם הרוח ויוצאת מנגינה לאורך כל השבוע.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה רועי כ., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s