משקפיים (סיפור) / רז כיתה ה'1

"לא רוצה!" בכיתי לאמא, "אני לא רוצה משקפים!" צעקתי. "לא מספיק שאני לא מקובלת, עכשיו גם כולם יצחקו עלי!" המשכתי לבכות.

אמא ניסתה לעודד אותי "נוי, תראי איזו ילדה יפה את, כל מה שתשימי יראה עליך יפה".

"לא נכון!" בכיתי ורצתי לחדר לכתוב לריקי במייל. ריקי היא אחותי הגדולה והיא  נמצאת בטיול בהודו לאחר הצבא.

כתבתי לה על הפגישה עם האופטיקאי ואיך הוא אמר שאני חייבת משקפיים, כתבתי על המסגרות המכוערות שראיתי וסיפרתי על כך שבכיתי לאמא.

יום למחרת קיבלתי את המשקפיים והסתכלתי במראה, ניסיתי לסדר את השיער בכל התסרוקות היפות שהכרתי שיסיחו את המבטים מהמשקפים שלי אבל שום דבר לא היה יפה בגלל המשקפיים.

כשהגעתי לבית הספר קרה מה שחשבתי שיקרה, הילדים שלא היה אכפת להם להסתבך צחקו עלי וקראו:

"נוי המשקפופרית, נוי המשקפופרית…."

והילדים שלא רצו להסתבך עם המורות רק התלחששו בניהם.

"ידעתי!", אמרתי לניר חברתי הטובה ביותר "פשוט ידעתי שכולם יצחקו עלי, תראי איך אני נראית!".

ניר שאלה "את יודעת מהן עדשות?".

"כן" עניתי.

"תבקשי מאמך שתקנה לך" הציעה ניר.

מה אני אעשה? איך אני אפטר מהמשקפיים האלה? איך אני הילדה הראשונה בבית ספר בגין שמרכיבה משקפיים? למה דווקא אני? נוי מכיתה ג 3' ?

כשהגעתי הביתה ראיתי פתק על המקרר:

נוי חמודה, אני אגיע היום מאוחר מהעבודה. השארתי לך פסטה במקרר תחממי אותה ותאכלי.

אוהבת, אמא.

  חיממתי את הפסטה בשתיקה ובנתיים רועי נכנס הביתה וקרא לי:

"היי, השארת לי אוכל?"

"כן, יש פסטה."

 רועי הוא האח הבינוני במשפחה והוא לומד בכיתה ח'.

רועי לא ידע שיש לי משקפיים וכשנכנס לא ראה. כשהתיישב הוא פתאום שם לב והתחיל לצחוק. נעלבתי ורצתי לחדרי, לא האמנתי שאפילו רועי צוחק עלי.

בכיתה הילדים המשיכו לצחוק עלי והמתיחות שלהם נעשו גרועות יותר ויותר.

בשלב מסיום  המתיחות הגיעו לחרם ורק אז סיפרתי לאמי על הנעשה בכיתה.

בשלב זה ריקי הייתה החברה הכי טובה שלי, אפילו ניר נגררה אחרי החרם והתחילה לרדת עלי.

נשברתי פשוט נשברתי. הפסקתי ללכת לבית הספר והייתי עוזרת לאמא בעבודה או נשארת לראות טלוויזיה בבית.

התחננתי לאמא שתקנה לי עדשות, אבל היא אמרה שאני צריכה לגדול.

בנתיים המורה התקשרה ושכנעה את אמא שאני צריכה לחזור לבית הספר.

אמא אמרה לי שאם אני אתעלם הם יפסיקו.

"איך אפשר להתעלם כשכולם צוחקים עלי?" שאלתי את עצמי .

כשחזרתי לבית הספר כולם התנהגו אלי באופן רגיל כאילו אין לי משקפיים, לא הבנתי את זה והתחלתי לחשוב שאולי יש עלי עדשות ואני לא יודעת.

שלי, ילדה צנומה וחיוורת ניגשה אלי פתאום ואמרה לי: "נוי, אני חושבת שאת ילדה נחמדה מאוד ושמשקפיים הם לא סיבה לא לדבר איתך. כתבתי עליך בפורום הכיתתי כדי שהילדים יבינו שהם עושים טעות. עד שהם יבינו את הטעות,  אני אהיה החברה שלך".

"תודה, אני מאוד מעריכה את זה" עניתי ושלי רצה לכיתה.

לאחר כמה חודשים הילדים לאט לאט חזרו לדבר איתי וכך עברה לה השנה…

תמונה חופשית: http://www.images.com

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה רז, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על משקפיים (סיפור) / רז כיתה ה'1

  1. שרה ישראלי הגיב:

    רז

    סיפור יפה, אפילו מרגש.
    האם היית יכולה להיות זאת שמשכנעת את ילדי הכתה שאין כמעט סיבה בעולם לעשות חרם? צריך לדבר, לדבר, לדבר…
    המשיכי לכתוב, יש לך את הרגישות והשפה היפה להתקדם.
    שרה

  2. ליאת הגיב:

    בז-בז, סיפור ממש יפה! תמשיכי לכתוב סיפורים כאלו יפים 🙂 חברתך, ליאת

  3. דורית אשר הגיב:

    רז יקרה
    כמה יפה את כותבת ומביעה את עצמך. בסיפור שלך עולה בעיה אמיתי של תגובות של חברים על כל מיני דברים. משקפיים, שיער, גובה, צורת דיבור, גמגום ומה לא. חשוב שסיפור כזה יקראו כמה שיותר ילדים ולדבר על כך בכיתה ובכל הזדמנות. חשוב לשמוע דעות של ילדים והכי חשוב שגם ילמדו וישנו התנהגותם.
    המשיכי לכתוב. אני יודעת שהתקדמת מאוד.
    דורית

  4. ריבקה הגיב:

    רז היקרה
    גם לי עשו אותו דבר בדיוק אפילו יותר גרוע והם עדיין עושים לי את זה ולהורים שלי אין מספיק כסף להעביר אותי בית ספר וניסיתי להתעלם וההורים שלי לא מרשים לי להשאר בבית מה לעשות את עברת את זה בבקשה תעזרי לי
    באהבה ריבקה
    נ.ב
    גם אני בכיתה ה'

  5. רז הגיב:

    ריבקה היקרה,

    הסיפור הוא מדימיוני בלבד, אך אני מיעצת לך לדבר עם מורתך שתדבר עם כיתתך על נושא החרם, ותלכי לפסיכולוג שיעזור לך להסתדר עם המצב…

    רז

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s