בוקר חורפי בחצר בית הספר / חברי הנבחרת מכיתות ד'

רועי כ.

הרוח נושבת מגיע הקור, השמש מגיעה ומראה את האור. אדמה רטובה תחושה של חורף, תחושת קירור נוקשת בעורף. הדשא רטוב נעים לי ביד, איזה מזג אוויר מיוחד!

זה בוקר חורפי בחצר בית הספר, אני רוצה להעביר את המסר: מרגיש את הקור ומה לעשות, הקור חודר לעצמות. שמש שקרנית קצת מאכזבת, נושבת הרוח והיא נעלבת. אני לא רוצה שגשם יטפטף, אצטרך לרוץ וזה מעייף.

עננים בשמיים נראים חיוורים, גשם עכשיו, אני חיוור בפנים. עכשיו קר לי ואני קצת עצוב בבית ספרנו החשוב.

יורד הגשם על פניי והגשם אומר: "נגב את דמעותיי".

הנה השמש עכשיו מופיעה והנה מגיעה השקיעה. זה היה יום חביב ומיוחד בבית ספרנו הנחמד, העולם שורק את הרוח ויוצאת מנגינה לאורך כל השנה.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה רועי כ., עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על בוקר חורפי בחצר בית הספר / חברי הנבחרת מכיתות ד'

  1. רחלי הגיב:

    רועי,
    ממש הצלחת להעביר את תחושת הקור בפנים, את תחושת היום הקר שסביבך.
    בחרת מילים מיוחדות להעברת התחושות, בחרת לתאר רגשות. תענוג לקרוא את שכתבת.
    המשך לבטא את תחושותיך.
    רחלי

  2. עילי אהרנסון הגיב:

    יפה רועי אהבתי את זה מאוד בגגל החרוזים וגם המילים.
    תכתוב עוד ועוד הרבה כאלה ואני יענה לך לכל עבודה כי אני יאהב אותה.

  3. כרמל הגיב:

    רועי,
    סיפור יפה הצלחת למתוח ואותי ולהעביר רגשות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s