מעודדת מצב – סיפור / יעל כיתה ה'1

ההפסקה רק התחילה, ופתאום שיר רצה אלי בהתלהבות. היא נראתה כמי שקפצה בחבל הרבה במשך היום. מה קרה?

"שרון! עשיתי את המבחן!" היא צעקה.

הבנתי מיד. "כל הכבוד!" שמחתי. לא מזמן שיר הלכה להתמודד במבחן המעודדות הגדול. מי שתעבור אותו, תזכה להיות מעודדת בנבחרת הבית ספרית. "זה היה כזה קל!! אני בטוחה שאצליח!" שיר הייתה ממש נרגשת, אבל מופתעת מאוד. נדהמתי קצת, כי שיר לא הייתה ספורטיבית בכלל. חוץ מזה, מבחן המעודדות היה קשה, היינו צריכים לקפוץ מאה פעמים ברציפות! איך זה יכול להיות?

 שיר כל כך שמחה עד שהיא שכנעה אותי לגמרי שהיא תעבור. כיצד? האם ייתכן? האם שיר באמת תעבור את המבחן? זה לקח כמה דקות עד שהיא סיימה לספר לי על המבחן. בסופו של דבר שיר נרגעה מעט, וחזרה לכיתה. לא רציתי לאכזב את שיר. היא הייתה החברה הכי טובה שלי. אני יודעת שהיא לא טובה בריצות 600 מטר. אם לי היה קשה במבחן המעודדות, איך זה יכול להיות שלשיר יהיה קל, הרי אני השגתי ציון יותר טוב בספורט? שיר הייתה ילדה יפה, רזה ורצינית. היא לא אהבה לספר על הרגשות שלה לאחרים בכלל. אולי המבחן באמת היה קל?

במשך שבוע הייתי ממש לחוצה. דאגתי בקשר למבחן של שיר. פתאום הבנתי: אני אשנה את הציון שלה! איך לא חשבתי על זה קודם? הייתי חוסכת מעצמי את כל הדאגות והלחץ!

בכל מקרה הלכתי לאולם הספורט. קיוויתי שהמורה לא יהיה שם, אבל ראיתי אותו, מטפס על סולם גבוה כדי להחליף נורה בתקרה. והוא ראה אותי. "מה, שרון?" הוא שאל. "לא, סתם באתי לכאן." עניתי. הסתבכתי לגמרי. הייתי רוצה לראות את הציון האמיתי של המבחן של שיר. "רציתי לשאול אותך אם בדקת את המבחנים של כיתות ה'." אמרתי. "אה, כן." הוא השיב. פניתי כבר ללכת, מאוכזבת, אבל פתאום הוא הסתובב ואמר:"שרון, את יכולה בבקשה לשמור על הסולם בינתיים? אני הולך להביא נורה חדשה." "כמובן!" שמחתי.

 לא חיכיתי הרבה. לקחתי את הערימת המבחנים ובדקתי אותם היטב. שלפתי את המבחן של שיר, הפכתי אותו וקראתי את הציון בעצב:35. נכנסתי ללחץ. הייתי חייבת לעשות הכל למען החברה שלי! עיני קלטו עט. שמעתי גם את קול צעדיו של המורה במדרגות לאולם. ושיניתי את הציון ל-"100, התקבלת".

המורה ראה אותי מחזיקה את המבחן של שיר. חייכתי בתקווה שהוא לא ישים לב. אבל הוא כן. "הי, אסור לך לבדוק את הציונים של האחרים." הוא אמר. הנהנתי ומיהרתי לכיתה. הו! איזו הקלה! למשך כל היום הייתי רגועה לגמרי, ובטוחה ששיר תעבור את המבחן.

למחרת בבוקר ציפיתי בקוצר רוח לשיר. היא הגיעה, ופניה זרחו מאושר. איזה כיף! "צדקתי! שרון, הצלחתי!! קיבלתי ציון מאה במבחן למדעים!!!" ושוב נדהמתי. מדעים?! אז למי שיניתי את הציון? ובאותו הרגע הבחנתי בדפנה, ילדה ממש לא ספורטיבית, מדלגת וקופצת עם מבחן ספורט בידיה, והציון היה מאה.

תמונה חופשית: http://www.images.com

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יעל, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מעודדת מצב – סיפור / יעל כיתה ה'1

  1. ליאת נהיר הגיב:

    יעל, כתבת סיפור ממש יפה! רציתי לדעת: האם כתבת את הסיפור בעקבות משהו שקרה לך או למישהו שאת מכירה?

    תמשיכי לכתוב סיפורים יפים! 🙂

    חברתך, ליאת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s