"יוצאים מהבועה" / עדי א.

 

כשהודיעו לי שבמסגרת "אתגרים" נבחרתי להיות ב"יוצאים מהבועה" חלק מן הילדים אמרו לי שכיף לי שנבחרתי להיות בזה וחלק אמרו לי שזה ממש משעמם.

בתחילת הדרך לא היה לי כל כך כיף כי הרגשתי שאני לא מתאימה לתחום ואני לא יוצרת יצירות שמספיק טובות לשיעור. לאחר כמה שיעורים נהניתי יותר כי הרגשתי מנוסה יותר וראיתי שיצירותיי יותר ויתר מרשימות מפעם לפעם. באותם רגעים של הצלחה הרגשתי טוב וחשבתי איך פעם הייתי בטוחה שאני לא מספיק טובה ועכשיו אני מצליחה.

ככל שעברו השיעורים, נהניתי יותר ליצור את סיפורי הקומיקס ואפילו הרגשתי קצת גאווה עצמית מעבודותיי.

כעבור כמה שיעורים ניקי,  מורתנו ל"יוצאים מהבועה", ספרה לנו שאנו צריכים להתחיל לעבוד על סיפור קומיקס לתחרות. היא הסבירה לנו שאת הסיפור לתחרות יוצרים בזוגות או בשלישיות. היא נתנה לנו דף שעליו היינו צריכים לכתוב שלושה שמות של ילדים שאיתם אנו רוצים להכין את סיפור הקומיקס. משלושת הילדים שכתבנו היא תיקח ילד אחד מהרשימה והם יעבדו יחד. נבחרתי ליצור את סיפור הקומיקס לתחרות עם נעמה צור מכיתתי. שמחתי שיצא לי לעבוד איתה כי שתינו יודעות שיש בינינו הידברות טובה ואנו יודעות להסתדר זו עם זו יפה.

אחרי שני שיעורים, סיפרנו היה כבר מוכן ואנו היינו גאות בו. היינו מלאות מוטיבציה לשלב הבא בתחרות. ניקי אמרה לנו כמה פעמים שיש לנו סיכוי להגיע לתחרות הארצית ואנו התחזקנו מזה מאוד וחשבנו מפעם לפעם שסיפורנו מתאים לתחרות.

אני חושבת שיש לנו סיכוי גדול מאוד להצליח כי כתבנו סיפור המכיל בעיה חברתית ואני חושבת שיש הרבה ילדים שאוהבים לקרוא סיפורים מסוג זה.  אני חושבת שנעמה ואני יותר מידי חושבות שניבחר לנסוע לתחרות בתל אביב וזה מצד אחד טוב ומצד שני לא. זה טוב כי ככה זה מעלה לנו את הביטחון ואת המוטיבציה, זה לא טוב כי אם בסוף אנו לא נזכה באפשרות לנסוע לתל אביב לתחרות נתאכזב מאוד. במקרה כזה הביטחון שלנו ירד איתו גם המוטיבציה להמשיך לכתוב סיפורי קומיקס.

אני חושבת שתוכנית העבודה של "יוצאים מהבועה" היא טובה כי זה פותח את דמיון הילדים ונותן להם הזדמנות להתנסות בכתיבת סיפורים. אני חושבת שמה שמיוחד בתוכנית זו הוא שמלמדים אותנו על חילוניים ודתיים ועל תכונותיהם.  שמחתי להתנסות בשיעור "יוצאים מהבועה".

 

עדי