בסוף השנה, ראיתי את אחותי על בימת הריקוד מופיעה ונהנת. מאוד הצטערתי על כך שהפסקתי לרקוד ומאוד רציתי בשנה הבאה להירשם שוב לחוג ריקוד. התלבטתי בין שני חוגים: בלט או ג'אז. לבסוף החלטתי ג'אז.

השתתפתי בשיעור הראשון ומאוד נהניתי. הייתה לי הרגשה שעשיתי את הבחירה הנכונה. בשיעור מלמדים אותנו דברים כמו: שפגט באוויר, קואורדינציה, צעדי היפ-הופ ו"הפרדות" הגוף. המוסיקה בשיעור היא עכשווית, קצבית ומעוררת את הרצון לרקוד. הקבוצה שלנו מאד גדולה, הרוב בנות ויש בן אחד.

לאחר כל שיעור אני חוזרת הביתה מלאה באנרגיות ומצב רוח טוב.

תנסו גם אתם לרקוד ולהנות, גם בנים וגם בנות.

בחוג יש ארבע קבוצות שמחולקות לפי גילאים ואני רוקדת בקבוצת א' בימי

ראשון ורביעי בשעות ארבע עד חמש.

שם המורה שלי הוא חיליק כהן וכשהוא חולה או שהוא לא יכול להגיע, ספיר מחליפה אותו.

בסטודיו שבו מתקיים החוג יש מראה גדולה, אורות ורמקולים. בהתחלה אנחנו

לומדות את הצעדים של הריקוד ללא מוזיקה וכאשר אנחנו מתחילות להבין את

הריקוד, חיליק שם את המוזיקה שהוא בחר לריקוד.

לקראת סוף השיעור, הוא מכבה את האור הרגיל ומדליק את האורות הצבעוניות כדי ליצור אוירה של במה.

בסוף השנה אני אופיע עם הקבוצה בארבעה או חמישה ריקודים בהיכל התרבות. בהופעה אני וכל הקבוצה נלבש בגדים מיוחדים שהמורה תופר לכבוד ההופעה.

לסיכום: אני מאוד נהנית בחוג הריקוד !!!

פיט ופיתאגורס משחקים עם הכדורים שיש בחצר.  אני זורקת אותם והם רצים ושורטים את הכדורים .

החתולים שלי נמצאים אצלי כבר שנתיים וקצת.  כל יום אני מקדישה שעתיים לבילוי ומשחק משותף איתם . אני נהנת איתם כי הם מארחים לי חברה כשאני משועממת מאוד. בנוסף, תחושת הפרווה הרכה נעימה לי מאוד.

כשהגורים נולדו הם היו עירומים (ללא פרווה). היו להם עיניים עצומות. בתקופה זו הם ניזונו מחלב אם. כיום הגורים הם בני שנתיים. היום הם ניזונים משאריות האוכל מהארוחות.

התחביב שאני הכי אוהבת הוא ללכת עם חברות לצרכנייה. התחלתי ללכת עם החברות לפני חודשים ואני הולכת כל יום או יומיים בשבוע.

הציוד שאני צריכה לקחת הוא רק כסף.

אני הולכת עם חברות כדי לא אשתעמם. אני אוהבת לקנות ממתקים ודברים לכל המשפחה שלי. כשאני חוזרת, האחים שלי שואלים: "מה קנית?" ואני מספרת להם.

]]> http://ofakim.wordpress.com/2012/01/15/%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%93/feed/ 0 ניקי MP900405456 http://ofakim.wordpress.com/2012/01/15/%d7%aa%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%931/ http://ofakim.wordpress.com/2012/01/15/%d7%aa%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%931/#comments Sun, 15 Jan 2012 19:51:48 +0000 ניקי אהרוניאן http://ofakim.wordpress.com/?p=1616 להמשיך לקרוא ←]]> זה היה חוג בלט רגיל והמורה קרן לימדה את תלמידותיה את ריקוד הוואלס. בסוף החוג התלמידה ענבר הלכה הביתה כהרגלה. בדרך שמעה פתאום הודעה שיש מופע בלט ביום חמישי הקרוב.

"אוף" אמרה ענבר "דווקא ביום חמישי יש לי חוג בלט, לא אוכל ללכת למופע". "למה לא?" שאלה אמא. "בדיוק אתמול במקרה שמעתי הודעה והזמנתי לנו זוג כרטיסים. אדבר עם הסטודיו שלך בסדר?". "יופי, מצוין!" אמרה ענבר.

 כל השבוע חשבה ענבר על המופע ביום חמישי. כשהגיע יום חמישי, לבשה ענבר את השמלה הכי יפה שלה וארגנה את הדברים במהירות מופרזת. "אמא בואי ניסע" אמרה ענבר. "רגע,  אני לא מוכנה" אמרה אמה.

 במופע עצמו, שמעה ענבר כל הזמן את המילים: "תנסי גם את לרקוד". פתאום היא שמעה את המילים: "מתנדב מהקהל… אנחנו צריכים מתנדב מהקהל". ענבר הצביעה ואמרה: "אני מתנדבת, אני מתנדבת!". הרקדן הראשי הצביע על ענבר והיא עלתה לבמה.

 הוא אמר לה בסוד: "תרקדי בלט" והיא ענתה לו: "שכחתי!". "תנסי להיזכר" ענה לה והמשיך לרקוד. ענבר ניסתה ותנחשו מה? היא הצליחה ורקדה בלט מצוין!

 מאז ועד היום, ענבר יודעת לרקוד מצוין למרות שהיא הכי קטנה בכיתת בלט. 

כששמעתי מחברה שלי מאיה שיש במושב חוג קרמיקה, החלטתי לנסות. כבר בפעם הראשונה גיליתי שאני מאוד אוהבת את החוג.

החוג שלי מתקיים פעם בשבוע, ביום ראשון אחר הצהריים.

בחוג הקרמיקה עובדים עם כמה  חומרים: חימר (בצבעים ), צבעי "אנגוב" וגלזורה.

הגלזורה היא צבע שאיתו צובעים את העבודה שיוצרים בחימר. לאחר מכן, כשהעבודה צבועה בגלזורה,  מכניסים אותה לתנור למספר שעות. העבודה יוצאת מהתנור מבריקה כמו זכוכית בזכות הגלזורה.

חלק מהכיף בחוג זה שאני נמצאת בקבוצה עם שתי חברות טובות ומורה נפלאה. אני מאוד אוהבת את החוג ונהנית ליצור דברים יפים למשפחה. כשמסיימים את העבודה לוקחים אותה הביתה ומשמשים בה בהנאה.

הציוד הדרוש להכנת תכשיטים: פליירים (רגיל, מעוגל), קטר חותך, חרוזים מסוגים שונים ומגוונים, מסמרים מיוחדים, חוט סיליקון, חוט מתכת, חרוזי מעיכה, סוגרים למחרוזות וצמידים, ומתלים לעגילים.

רותם היא חברה מתל אביב שלפעמים אני נפגשת איתה כאשר אני באה לדודתי. היא עוזרת לי ומלמדת אותי דברים שהיא לומדת בחוג תכשיטנות. דודה שלי, לוקחת אותי לחנות שנקראת "אבגד", חנות בה קונים את כל החומרים להכנת תכשיטים. יש בחנות מבחר עצום של חומרים.

אני אוהבת יצירה וסוג זה של יצירה ממש מהנה עבורי. תכשיט שהכנתי במו ידי זוהי מתנה שנעים לתת ונעים לקבל. אמא שלי אומרת לי כל פעם שאני מכינה משהו בתחום היצירה שיש לי ידיים מאוד טובות ויציבות.

כשאני קופצת עם חברותיי, אנחנו מבלות בטרמפולינה בערך שעה, וכשאני קופצת לבד (זה פחות כיף) אני מבלה 20 דקות בערך.

כשאני קופצת בטרמפולינה אני מתארגנת בצורה זו:

אני לובשת בגדים קצרים כדי שלא יהיה לי חם וגם כדי שיהיה לי נוח לקפוץ.

אוספת את שיערי.

חולצת נעליים.

אני מביאה כוס מים החוצה כי קפיצה בטרמפולינה מצמיאה מאוד.

אנשים שקופצים איתי הם: אחיותיי, חברותיי, בני משפחתי ועוד.

קפיצה בטרמפולינה מאפשרת לי לשחרר את עצמי וליהנות. הטרמפולינה מוסיפה לי עוד פעילות מהנה לזמני הפנוי. קפיצה בטרמפולינה מוסיפה לכושר הגופני ולבריאות.

אני מבצעת תרגילים בטרמפולינה למשל: סלטה, קפיץ ראש ומיני תרגילים אחרים שאני ממציאה כמו: קפיצה על הגב וקימה, קפיצה על הברכיים ואז סלטה, קפיצה על הברכיים ואז עמידת ידיים, ובכך אני מתאמנת ומשתפרת.

התחלתי לשחק כדורגל לפני שנתיים בערך, ומאז אני משחק בערך 6 שעות בשבוע.

בשבילי המשחק הוא לא רק להנאה, אלא גם ללמידה ושיפור. כאשר אני משחק כדורגל עם אבי, אני תמיד לומד תרגיל חדש ומשתפר ביכולות המשחק שלי. אני לומד דברים גם ממשחקים בבית הספר כגון: לחטוף כדורים ולמסור יותר מדויק.

אני משחק כדורגל גם בצורה "וירטואלית". יש לי משחקי "פיפ"א" ו"פרו אבולושן" שבהם אתה יכול לבחור קבוצה, לבחור יריב, ללחוץ על כפתורים מסוימים ולקבוע את מהלכי השחקנים.

הקבוצה האהובה עליי היא ברצלונה והנבחרת היא ארגנטינה. אם נבחרת ישראל תגיע למונדיאל אני אוהד אותה, אך הנבחרת שלנו לא מגיעה בדרך כלל להישגים גבוהים בכדורגל.

לפניכם שישה הבדלים בין נבחרת לקבוצה:

1) נבחרות מחלקים לפי ארצות וקבוצות מחלקים לפי ערים.

2) לכל ארץ יש נבחרת אחת אבל כשמדובר בקבוצות, בכל ארץ יכולות לשחק קבוצות רבות.

3) שחקנים משחקים בנבחרת בשביל הכבוד אבל בקבוצה משלמים לשחקן כסף בכדי שישחק.

4) נבחרות משחקות בגביע היבשתי כל שנתיים, ובכל 4 שנים בגביע העולם.

5) בנבחרת רשאים לשחק רק אזרחים מאותה הארץ אך בקבוצה יכולים להשתתף שחקנים מכל  העולם.

6) לפני משחקי הנבחרת, מקובל לשיר את ההמנון הלאומי של שתי הנבחרות המשחקות ואילו במשחקי הקבוצות, האוהדים שרים שירי עידוד.

לסיכום: אני מאוד אוהב כדורגל כי המשחק מחבר אותי עם חברים ומשפחה וגם אני לומד ממנו הרבה על נבחרות, שחקנים, וקבוצות.